הֵן אֱמֶת שֶׁסְּגֻלַּת יוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא לְכַפֵּר עַל הָעֲווֹנוֹת, אַךְ אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא טָהֳרָה מוּעֶטֶת, וְאִם לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים חוֹזֵר הָאָדָם לְסוּרוֹ הָרַע, חוֹזֵר הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַיּוֹשְׁבִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כָּל הַיּוֹם, וְקוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל דִּבְרֵי הַתְּפִלּוֹת, וְצַעֲקָתָם עוֹלָה, עַד שֶׁתִּבָּקַע הָאָרֶץ לְקוֹלָם, אֲבָל אִם יִזְדַּמֵּן לָהֶם אֲפִילוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ לְהַקְפִּיד וְלַעֲשׂוֹת מַחְלֹקֶת וְכָהֵנָּה רָעוֹת וְאִסּוּרִים, אֵין מַנִּיחִים מִנְהָגָם, כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהִתְאַפֵּק לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרָם.
אָמְנָם, אֵין דֶּרֶךְ זוֹ מוֹצִיאָה אֶת הָאָדָם מִידֵי עֲבֵרָה, וּכְבָר מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בַּצּוֹם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, אִם אֵין הָאָדָם עוֹזֵב אֶת דַּרְכּוֹ הָרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ, הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה'. הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע… הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם".
וְלָכֵן, הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, יִבְחַר בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים, וְאַף אִם לֹא הִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, בְּהַגִּיעַ תּוֹר הַיָּמִים הָאַדִּירִים, אִם זָכָה שֶׁנִּפְקְחוּ עֵינָיו וְאוֹר נָגַהּ עָלָיו, כֹּה יִהְיֶה מִשְׁפָּטוֹ, יַרְבֶּה לִלְמֹד אוֹ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי מוּסָר וְיִרְאַת ה', הַנּוֹקְבִים אֶת הַלֵּב, וּלְבָבוֹ יָבִין כִּי רַע וָמָר עוֹזְבוֹ אֶת ה', וְיִתְמַרְמֵר בִּמְרִירוּת גְּדוֹלָה, וְיִתְחָרֵט חֲרָטָה גְּמוּרָה עַל כָּל אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, וְעַל כָּל אֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ, וְעַל אֲשֶׁר גָּרַם רָעוֹת רַבּוֹת, וְיִרְצֶה בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חָפֵצָה לְתַקֵּן אֶת מַה שֶׁעִוֵּת וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבִים. וְכָל דְּבַר פֶּשַׁע שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהָיָה נִכְשָׁל בּוֹ עַד עַכְשָׁו – יְקַבֵּל עָלָיו בְּכָל תֹּקֶף לַעֲזֹב דַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְלִגְדוֹר בַּעֲדוֹ שֶׁלֹּא לָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה. וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָם, שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בְּכָל תֹּקֶף, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיְּהֵא פָּנוּי יְפַנֶּה עַצְמוֹ לִלְמֹד אוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִילַמְּדֵנוּ, כִּי תַּלְמוּד גָּדוֹל שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֵׂה.
וְכָל אֲשֶׁר מְקַבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת טוֹב אוֹ לִמְשׁוֹךְ יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רַע, יִרְשׁוֹם בִּכְתָב, וְיִקְנוֹס עַצְמוֹ בִּקְנָס מָמוֹן, אוֹ בְּאֵיזֶה עִנּוּי וְסִגּוּף עַל כָּל פַּעַם אֲשֶׁר יַעֲבוֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר קִבֵּל, וְזֹאת הַמַּזְכֶּרֶת תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינָיו, וְיִקְרָא בָּהּ מִידֵי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ וְלֹא יַעֲבוֹר, כִּי זֶה גָּדֵר גָּדוֹל.
