א) אסור לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבת, אף על פי שאינו מצווה על השבת, ואף על פי שאמר לו הישראל לעשות את המלאכה מקודם השבת, ואף על פי שהישראל אינו צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת, ודבר זה אסור מדברי סופרים, כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן של ישראל, ויבואו לעשות בעצמן:
ב) נכרי שעשה מלאכה מעצמו בשבת, אם בשביל ישראל עשה אותה, אסור ליהנות באותה מלאכה עד מוצאי שבת, וימתין שיעור זמן בכדי שֶׁתֵּעֲשֶׂה, והוא [-ובתנאי] שלא יהא הדבר בפרהסיא עד שידעו בו רבים שדבר זה בשביל פלוני הוא נעשה בשבת, שאז אסור הדבר לאותו ישראל שנעשה הדבר עבורו [כפי שיבואר להלן ה"ה], ואם בשביל עצמו בלבד עשה הגוי את המלאכה, מותר לישראל ליהנות בה בשבת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!