יא) המכבס בגדים, הרי הוא תולדת מלבן, וחייב. והסוחט את הבגד עד שיוציא המים שבו, הרי זה מכבס, וחייב, שהסחיטה מצרכי כיבוס היא, כמו שההגסה [-ערבוב התבשיל על גבי האש] מצרכי הבשול. ואין סחיטה בשער, והוא הדין לעור, שאין חייבין על סחיטתו:
יב) המנפץ [-מסרק] את הצמר, או את הפשתן, או את השני וכיוצא בהן, הרי זה חייב. וכמה שיעורו, כדי לטוות ממנו חוט אחד, ארכו ארבעה טפחים. והמנפץ את הגידים של בעלי החיים עד שֶׁיֵּעָשׂוּ כצמר כדי לטוות אותן, הרי זה תולדת מנפץ, וחייב:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
