כא) אחד שמנה שרצים האמורין בתורה, ואחד שאר שקצים ורמשים שיש למינן צידה [-שדרך בני אדם לצוד אותם], הצד אחד מכולן, בין לצורך, בין שלא לצורך, או כדי לשחק בהן, חייב, הואיל ונתכוון לצוד, וצד, שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. הצד את הַיָּשֵׁן ואת הסומא, חייב:
כב) המשלח כלבים כדי שיצודו צבאים וארנבים וכיוצא בהן, וברח הצבי מפני הכלב, והיה הוא [-האדם עצמו] רודף אחר הצבי, או שעמד בפניו והבהילו עד שהגיע הכלב ותפשו, הרי זה תולדת הצד, וחייב. וכן העושה כדרך הזו בעופות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
