ו. אם עומד האדם בברכות קריאת שמע, וקראוהו לספר תורה בשמו, יעלה ויקרא עם החזן בלחש, ולא יפסיק לדבר עם החזן בנדבת הצדקה וכיוצא. ואם קראוהו באמצע ברכת 'לאל נעימות' או באמצע 'אהבת עולם', אז כשירד יחזור לקרות מתחילת אותה הברכה, ורק בברכה ראשונה של יוצר אור לא יחזור לתחילת הברכה, מפני שיש בה הזכרת השם, אלא יחזור לראש ענין כדי שיהיו הדברים סדורים לנכון. גם בברכות קריאת שמע פוסק לענות קדיש או ברוך ה' המבורך, הן לברכו דקדיש, הן לברכו דעליית ס"ת. וכן יענה בקדושה פסוק 'קדוש, קדוש, קדוש', ופסוק 'ברוך', וכן שלשה תיבות 'מודים אנחנו לך' דוקא, וכן חמשה אמנים הראשונים של קדיש, אבל שאר אמנים של תתקבל ועל ישראל ויהא שלמא לא יענה. וכן אמן דברכות, אפילו אמן דהאל הקדוש ואמן דשומע תפלה, לא יענה.
ואף על פי שאמרנו שפוסק בברכות ק"ש לקדיש וקדושה וכו', מ"מ אם הוא בתחלת הברכה אחר שאמר בא"י אמ"ה, לא יפסיק לשום דבר קודם שיאמר יוצר אור ובורא חושך, כדין ברכות קצרות של הנהנין או של המצות דאינו פוסק בהם כלל, שאם יפסיק – אז תתערבב הברכה בדברים שאין להם משמעות אחר הזכרת השם, וכן כאן איך יאמר בא"י אמ"ה קק"ק וכו' או בא"י אמ"ה איש"ר וכו' וכן בשאר עניות של ברוך ושל מודים ואמן דקדיש, וכן הדין בברכת ברוך שאמר אחר שהתחיל הברכה כמ"ש לעיל:
