כל עיקר יסוד האמונה, שצריך כל איש ישראל לקבוע בליבו שרק הוא יתברך שמו, הוא הבעל כח האמיתי, ונשמת חיות ושורש העיקר שלו, ושל כל הברואים, והכוחות והעולמות כולם. (נפש החיים, ג, יא)
המאמין במציאות העולם כאשר המציאו הבורא יתברך אחר ההעדר, כמונו עם ה', ואבותינו הקדושים אשר בארץ, לא יצטרך לשום נס, כי אין נס יותר מזה, להמציא דבר אחר ההעדר. רק לעיקשים שיכחישו הכל, הוכרחו להודות בראותם ניסים יוצאים מהיקש הטבע, כמו ניסת הים, וסיבת הירדן לאחור. לזה אומרים "ישקני מנשיקות פיהו", פירוש, שנידבק ונאמין במציאותו, 'מנשיקות פיהו', רצונו לומר, שברא תבל ומלואה במאמר פיהו, על ידי זה לבד די לנו, אבל 'עלמות' [-האומות], לא יאהבוך רק על כי 'שמן תורק שמך', רצונו לומר, כי יריק מהיקש הטבע בניסים ונפלאות, אז רק יודע לשמך. (פירוש שיר השירים א, ה)
