ד וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה בָּ֣א אֶל־הַבָּ֑יִת דֶּ֣רֶךְ שַׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים׃ ה וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וַתְּבִאֵ֕נִי אֶל־הֶֽחָצֵ֖ר הַפְּנִימִ֑י וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה הַבָּֽיִת׃ ו וָֽאֶשְׁמַ֛ע מִדַּבֵּ֥ר אֵלַ֖י מֵֽהַבָּ֑יִת וְאִ֕ישׁ הָיָ֥ה עֹמֵ֖ד אֶצְלִֽי׃
֍ ֍ ֍
(ד) וּכְבוֹד ה' בָּא אֶל הַבָּיִת – ואז ראה בחזיונו שכבוד ה' יחזור אל בית המקדש השלישי, וביאתו תהיה דֶּרֶךְ שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים – השער המזרחי, ובכך נרמז שלעתיד לבוא בעת הגאולה השלימה יתגלה כבוד ה' תחילה על עשרת השבטים שגלו למזרח העולם, ורק לאחר מכן יתגלה כבוד ה' על גלויות יהודה ובנימין.
(ה) וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ הנבואה, וַתְּבִאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי של בית המקדש השלישי, וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה' את הַבָּיִת.
(ו) והנה עד עתה קיבל את הנבואה מפי המלאך אשר בידו קנה המידה [כאמור בתחילת נבואה זו (מ' ג'-ד') "וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר. וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע" וגו'], אך עתה באה אליו הנבואה באופן אחר, וָאֶשְׁמַע את קול ה' מִדַּבֵּר אֵלַי מֵהַבָּיִת – מקדש הקדשים, מבין שני הכרובים, וְאִישׁ – אותו מלאך הָיָה עֹמֵד אֶצְלִי, כי גם הוא לא נכנס לקדש הקדשים, אלא עמדו שניהם בחוץ ושמעו את קול ה'.
