יח וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֵ֚לֶּה חֻקּ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הֵעָֽשׂוֹת֑וֹ לְהַֽעֲל֤וֹת עָלָיו֙ עוֹלָ֔ה וְלִזְרֹ֥ק עָלָ֖יו דָּֽם׃ יט וְנָֽתַתָּ֣ה אֶל־הַכֹּֽהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֡ם אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ מִזֶּ֨רַע צָד֜וֹק הַקְּרֹבִ֣ים אֵלַ֗י נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה לְשָֽׁרְתֵ֑נִי פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר לְחַטָּֽאת׃ כ וְלָֽקַחְתָּ֣ מִדָּמ֗וֹ וְנָ֨תַתָּ֜ה עַל־אַרְבַּ֤ע קַרְנֹתָיו֙ וְאֶל־אַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הָֽעֲזָרָ֔ה וְאֶֽל־הַגְּב֖וּל סָבִ֑יב וְחִטֵּאתָ֥ אוֹת֖וֹ וְכִפַּרְתָּֽהוּ׃
֍ ֍ ֍
(יח) וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן אָדָם, כֹּה אָמַר ה' אֱלהִים, אֵלֶּה חֻקּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הֵעָשׂוֹתוֹ – כך תהיה חנוכת המזבח לעתיד לבוא, ויוכשר בכך לְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלָה, וְלִזְרֹק עָלָיו דָּם, ואף על פי שסתם מזבח חדש מתחנך רק על ידי קרבן תמיד של שחר, כאן לא יהיה זה חינוך של המזבח לבדו, אלא של בית המקדש כולו.
(יט) ובישר ה' עתה ליחזקאל בנבואה זו שהוא עצמו יקום לתחיה באותו הזמן, ויעשה את העבודה של חנוכת המזבח ובית המקדש, וְנָתַתָּה אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר הֵם מִזֶּרַע צָדוֹק, הַקְּרֹבִים אֵלַי בהנהגתם נְאֻם ה' אֱלהִים, לְשָׁרְתֵנִי [כיון שרק הם לא עבדו מעולם עבודה זרה, ולעתיד לבוא רק הם יהיו כשרים לעבודה], פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת.
(כ) והמשיך ה' לומר ליחזקאל בנבואה זו מה תהא העבודה שיעשה בעצמו, וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ של הפר, וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע קַרְנֹתָיו, וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה – 'העזרה הגדולה' שבמזבח, הסובב, וְאֶל הַגְּבוּל שהיה בולט באמצע המזבח בשיעור זרת סָבִיב, וְחִטֵּאתָ [-תטהר] אוֹתוֹ על ידי נתינת דם באצבע, וְכִפַּרְתָּהוּ – תכשיר אותו לכפר עליו מכאן ולהבא על ידי שפיכת שיירי הדם אל יסוד המזבח [ובפסוקים אלו גילה ה' לנביא שבעת חינוך המזבח בבית המקדש השלישי כבר תהיה תחיית המתים, כי יקום יחזקאל הנביא בעצמו לעבוד את העבודה, ויהיה בגוף ממש וחייב במצוות כאחד האדם, כי מלאך או נפש ללא גוף לא יוכשרו לעבודה].
