יח כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ תִּקַּ֥ח פַּר־בֶּן־בָּקָ֖ר תָּמִ֑ים וְחִטֵּאתָ֖ אֶת־הַמִּקְדָּֽשׁ׃ יט וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֣ם הַֽחַטָּ֗את וְנָתַן֙ אֶל־מְזוּזַ֣ת הַבַּ֔יִת וְאֶל־אַרְבַּ֛ע פִּנּ֥וֹת הָֽעֲזָרָ֖ה לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעַ֨ל־מְזוּזַ֔ת שַׁ֖עַר הֶֽחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃ כ וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בְּשִׁבְעָ֣ה בַחֹ֔דֶשׁ מֵאִ֥ישׁ שֹׁגֶ֖ה וּמִפֶּ֑תִי וְכִפַּרְתֶּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת׃
֍ ֍ ֍
(יח) אף על פי שמצוות התורה לא ישתנו ולא יתחלפו לעולם, וגם לאחר ביאת המשיח, הפסוקים הבאים מתארים קרבנות במספרים ובזמנים שאינם מוזכרים בתורה, כיון שאין אלו קרבנות קבועים, אלא זהו סדר הקרבת קרבנות שתהיה מיוחדת לזמן חנוכת בית המקדש השלישי, וכמו שבחנוכת המשכן ובחנוכת בתי המקדש הראשון והשני היו קרבנות מסוימים שהוקרבו כהוראת שעה, כך בזמן חנוכת הבית השלישי יהיה סדר מסוים של הקרבת קרבנות, המתואר בפסוקים הבאים. כיון שהגאולה השלימה עתידה להתחיל בניסן ולהסתיים בתשרי, ולעיל (מ"ג י"ח) אמר ה' ליחזקאל כיצד יטהרו את המזבח שמונה ימים, וימים אלו יהיו קודם ראש חדש ניסן, לאחריהם יטהרו את הבית עצמו מא' בניסן ועד י"ד בניסן, אחר כך תתחיל חנוכת המקדש, ותהיה במשך מאה ותשעים יום, מיום הקרבת קרבן הפסח בניסן ועד שמיני עצרת בתשרי, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, וזהו ציווי ליחזקאל הנביא בעצמו, שיקום באותה העת לתחיה ויעבוד בבית המקדש, בָּרִאשׁוֹן – בחודש הראשון, הוא חודש ניסן, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים, וְחִטֵּאתָ – וטיהרת אֶת הַמִּקְדָּשׁ מטומאה שנעשתה במזיד.
(יט) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, וְנָתַן אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת – האולם וההיכל, וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ – בארבע פינות 'העזרה הגדולה' של המזבח, והוא הסובב [כאמור לעיל פרק מ"ג פסוק כ'], וְעַל מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, והיא עזרת ישראל, ותהיה נתינת הדם על שלשת השערים שבעזרת ישראל, במזרח, בצפון ובדרום.
(כ) וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ, שיקריב שנית פר לחטאת, וטהרה שניה זו של המקדש תהיה מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי – מטומאת מקדש שנעשתה בשגגה של הוראה, שלא עיין כראוי, או בטומאה הבאה מחמת פתיות, חסרון ידיעה, וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת.
