משנה יד: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָמָל עוֹבֵר וְרוֹכְבוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת, מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה:
אִילָן של אדם פרטי, שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ את הענפים התחתונים עד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָמָל עוֹבֵר תחתיו וְרוֹכְבוֹ עליו, בלי שיפגע בענפי האילן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אין צריך לקצוץ בגובה כזה של אדם הרוכב על גבי גמל, שהרי הרוכב יכול להתכופף כשעובר מתחת לאילן, אלא די שיקצוץ בשיעור שיעבור שם גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת [ענפי אילן]. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קוצץ את כָּל חלק הָאִילָן הנוטה לרשות הרבים, כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת כאילו חוט של משקולת עובר בגובה כל הגבול, וחותך את כל מה שנוטה לרשות הרבים, והטעם לכך הוא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, כלומר, שמא יהיה מת או חלק ממנו תחת האילן, ונעשה כל האילן כולו כ'אהל המת', וכל אדם שיעבור תחתיו יטמא.
