וְאָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, יַעֲקֹב בְּחִיר שֶׁבָּאָבוֹת, לֹא שָׁאַל מֵאֵת ה' אֶלָּא לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וּכְבָר אָמַר הַתַּנָּא 'כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל'. וְהֵן אֱמֶת, שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לִטְעוֹן שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֵין אָדָם יָכוֹל לוֹמַר כֵּן, כִּי עַתָּה לֹא נוּכַל לֶאֱכוֹל פַּת בְּמֶלַח אֶלָּא פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּלְבַד, וּצְרִיכִים לָנוּ שְׁאָר תַּעֲנוּגִים, כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, וְזֶה אֱמֶת לְפִי מַה שֶׁהֻרְגַּלְנוּ וְנַעֲשָׂה לָנוּ הֶכְרֵחִי, אֲבָל דָּבָר זֶה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָאָדָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו, שֶׁאִם זוֹכֶה – נוֹתֵן אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶׁהֻרְגַּל – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לוֹ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, אוֹ שֶּׁיַּרְוִיחַ דֵּי מַחְסוֹרוֹ, אוֹ מִן הַצְּדָקָה, אֲבָל אִם אֵין לוֹ זְכוּת כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מוֹתָרוֹת, וְהוּא מוֹצִיא הוֹצָאוֹת בְּמוֹתָרוֹת, יִמְצָאוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת.
וּבְיַד הָאָדָם לְהַרְגִּיל טִבְעוֹ מְעַט מְעַט לְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט, וְאִם הוּא מִצְטַעֵר מֵחֲמַת כֵּן – כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ נָאֶה לָנוּ, לִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבִטּוּל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְעַל רָעוֹת רַבּוֹת שֶׁגָּרַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. וְלָכֵן אֲפִילוּ אִם הִרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ, לְעוֹלָם יִהְיֶה מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. צֵא וּלְמַד מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל יְמֵיהֶם הָיוּ גֵּרִים עֲלֵי אֶרֶץ, וְלֹא פָּנוּ אֶל תַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם, רַק לְעוֹלָם הָיוּ יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים בְּלִי כָּל בַּיִת, וּבְנָקֵל הָיוּ נוֹדְדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, תֵּכֶף קָפַץ עָלָיו רוֹגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. כָּל שֶׁכֵּן אָנוּ, הַמְּלֵאִים עֲוֹנוֹת, שֶׁאִם נְבַקֵּשׁ תַּעֲנוּגוֹת – נֹאכַל שְׂכַר מִצְווֹתֵנוּ בְּחַיֵּינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמַה נֹאכַל לָעוֹלָם הַבָּא.
וְאָמְנָם אָמְרוּ חז"ל שֶׁאִם יֵשׁ לְךָ מָמוֹן – תִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לַהֲנָאָתְךָ, אַךְ כַּוָּנָתָם הִיא שֶׁלֹּא לְמַעֵט מֵהַהֶכְרֵחַ לְפִי עִנְיָנוֹ, לְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי הַזְּמַן, אָז אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת כְּפִי צָרְכּוֹ, אֲבָל אִם אֵין לוֹ, אֵין רָאוּי לִהְיוֹת יָגֵעַ לְהַעֲשִׁיר כְּדֵי לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת מְרֻבּוֹת, וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁיַּרְוִיחַ מְעַט וְיוֹצִיא מְעַט כְּעוֹבֵר אֹרַח, וְלֹא יַרְבֶּה טֹרַח לִהְיוֹת כְּקֹרַח, כִּי גּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן קֵרֵחַ. אֲבָל מִי שֶׁהוּא כְּגֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִבְנֶה לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי יִהְיֶה אָהוּב לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי צִּוְּתָה הַתּוֹרָה עַל אַהֲבַת הַגֵּר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אוֹהֵב גֵר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, וּבְיַד כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא גֵר בָּאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה נִכְנַע כְּנֶפֶשׁ הַגֵּר, וְלֹא יְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת.
