האדם יאחז דרכו לחשוב מחשבות להנצל מהחטא טרם בוא לידו, ויחשוב, כי אדם אני, עלול לחטוא, ואז ינצל. וזהו יראת חטא, שוא ירא מהחטא שלא יתגבר עליו בעת בואו. וגם יראת חטאו, פירוש, חטאיו שעשה כבר, ומבקש להנצל על ידי לימוד התורה, כי היא מקוה ישראל, מטהרם, והמאור שבה מחזיר למוטב. ויעלה שתים בידו, כי התורה מחזירו למוטב, וגם חכמתו מתקיימת, כי היא לימוד לשמה. וזהו יראת חטאו קודמת לחכמתו, אשר חכמתו מתקיימת. אבל אם לא למד על זה האופן, אף כי יהיה לו הלימוד להועיל להחזירו למוטב, אף אם לא כיון לזה, אך אין חכמתו מתקיימת, שהלימוד אינו מתוקן כל כך, כי היה שלא לשמה. (רוח חיים, ג, ט)
תפריט
תפריט
ראשון
ט' אייר התשפ"ו
