א וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֵלַ֔י קַח־לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃ ב וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶֽאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אֽוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶֽרֶכְיָֽהוּ׃ ג וָֽאֶקְרַב֙ אֶל־הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃ ד כִּ֗י בְּטֶ֨רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א ׀ אֶת־חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹֽׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
֍ ֍ ֍
(א) כפי שהתבאר לעיל, אמר ה' לישעיהו הנביא שיקרא לבנו 'עמנו אל', לרמז על כך שיהיה ה' עמהם. עתה אמר ה' לישעיהו לעשות סימן על מפלתם של מלכי ארם וישראל: וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, קַח לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל – קלף עבה וקשה, וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ – ציורים של בני אדם לוחמים ובוזזים ושוללים, ודבר זה ילמד לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז – שבזמן קרוב יהיו מלכויות ארם וישראל לשלל וביזה.
(ב) וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים שיחתמו על גליון זה, לרמז שיתקיימו דבריו, אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ.
(ג) וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה – אשת הנביא ,והיא אשת ישעיהו, וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן, וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, קְרָא שְׁמוֹ 'מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז', וגם זה היה להורות על מפלתם של מלכי ארם וישראל.
(ד) כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי, בעודו חלוש וקטן, יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק של מלכות ארם וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן של מלכות ישראל לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
