משנה ו: הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית, קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטֻמְאָה, אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא פִרְחֵי כְהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּמַפְצִיעִין אֶת מוֹחוֹ בִּגְזִירִין. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּחֶנֶק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּידֵי שָׁמָיִם:
הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה – כלי שרת מבית המקדש, וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם – 'מברך' [בלשון סגי נהור] את שם ה' בשם עבודה זרה, וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית – גויה, קַנָּאִין המקנאים את קנאת ה' פּוֹגְעִין בּוֹ, ובתנאי שתהיה בת גויה [ולא בת גר תושב], ובא עליה בפני עשרה מישראל, ויהרגנו בשעת מעשה.
כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ – עבד עבודה בבית המקדש בְּטֻמְאָה, אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין להלקותו כדינו, אֶלָּא פִרְחֵי [-בחורים צעירים של] כְהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה, וּמַפְצִיעִין אֶת מוֹחוֹ בִּגְזִירִין – בגזירי עצים. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ – שעבד עבודה בַּמִּקְדָּשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מיתתו בְּחֶנֶק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מיתתו בִּידֵי שָׁמָיִם.
