משנה ז: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי, וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ, וְאֵיןמַגְבִּיהִין עָלָיו, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
משנה ז: המשניות הבאות עוסקות במחלוקות נוספות שבין בית שמאי ובית הלל, בהלכות הנוגעות לערב שבת: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹכְרִיןשום דבר לַנָּכְרִי בערב שבת, וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ על החמור, אף שהמשא והחמור שייכים לגוי, וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו – אין מסייעים לגוי עצמו לטעון משא על כתפו, אֶלָּא אם יש שהות ביום כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הגוי לְמָקוֹם קָרוֹב,שאם לא כן יש חשש שיסברו בני אדם שהיהודי שולח את הגוי שיעביר עבורו משאות בשבת. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, אם יוצא הגוי מפתח ביתו של הישראל מבעוד יום.
משנה ח: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן, וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵסנָכְרִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכֻלָּן, בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ.
משנה ח: מחלוקת נוספת: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן – לאדם המעבד עורות, אף שהוא נכרי, וְלֹא – וכן אין נותנים כֵלִים – בגדיםלְכוֹבֵס נָכְרִי, אֶלָּא אם יש שהות ביום כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם – בערב שבת, שאם לא כן יש בכך משום 'שביתת כלים', שסוברים בית שמאי שאדם מצווה על שביתת כליו. וּבְכֻלָּן – בכל הדינים שהתבארו לעיל, בֵּית הִלֵּלמַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ – כל זמן שלא שקעה השמש, ולא נכנסה השבת.
