(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)
א. כל המגרש על תנאי שמבטל הגט כגון שהתנה עליה שלא תשתה יין כל ימי חייה, או שתהיה מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, או שהתנה שאר תנאים קודם כתיבת התורף, אם היה התנאי כתוב בגט וחזר ומחקו ונתנו לה הרי זו ספק מגורשת, ואם היה התנאי על פה הרי זה נוטל הגט ממנה וחוזר ונותנו לה בתנאי כשר או בלא תנאי כלל.
כיצד הרי שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי את מגורשת בזה ומותרת לכל אדם חוץ מפלוני, אם נטלו ממנה וחזר ונתנו לה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם או הרי זה גיטיך הרי זו מגורשת וכן כל כיוצא בזה. (גירושין פ"ח הלכות טז-יז)
ב. הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אינו גט שאין זה כריתות, כל ימי חיי או כל ימי חיי פלוני הרי זה גט שהרי כרת בינו לבינה ולא תשאר לו עליה רשות כשימות אותו פלוני.
הרי זה גיטיך על מנת שלא תלכי לבית אביך עד שלשים יום הרי זה גט, שלא תלכי לבית אביך לעולם אינו גט שאין זה כריתות, לפיכך האומר לאשה הרי זה גיטיך על מנת שלא תאכלי בשר זה לעולם, על מנת שלא תשתי יין זה לעולם אינו גט שאין זה כריתות, עד שלשים יום הרי זה גט. (גירושין פ"ח הלכות י-יא)
ג. הרי זה גיטיך על מנת שתנשאי לפלוני אם נשאת לו הרי זה גט כשאר כל התנאים, אבל אמרו חכמים לא תנשא לא לאותו פלוני ולא לאחר, לאותו פלוני לא תנשא שמא יאמרו נשיהן נותנין זה לזה במתנה, ולאחר לא תנשא שאינו גט אלא בקיום התנאי, עברה ונשאת לאותו פלוני לא תצא, נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני. (גירושין פ"ח הי"ג)
ד. וכן אם אמר לה אם תעלי לרקיע או תרדי לתהום הרי את מקודשת לי בדינר זה ואם לא תעלי לרקיע ולא תרדי לתהום לא תהי מקודשת ואחר כך נתן הדינר בידה הרי התנאי בטל והרי היא מקודשת מיד שהדבר ידוע שאי אפשר לה לקיים תנאי זה ואין זה אלא כמפליגה בדברים דרך שחוק והיתול. (אישות פ"ו ה"ז)
ה. כיצד מגרש אדם על תנאי, לא שיאמר כתבו גט לאשתי על תנאי, או כתבו ותנו לה על תנאי, ואין צריך לומר שלא יכתוב בתוך הגט על תנאי זה גירש פלוני את פלונית, אלא כיצד עושה אומר לסופר לכתוב ולעדים לחתום וכותבין גט כשר בלא שום תנאי בעולם, ואחר כך נותן לה הגט ואומר לה הרי זה גיטיך או הרי את מגורשת בזה על מנת כך וכך, או יאמר להם או לשליח תנו לה גט זה על מנת כך וכך.
כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתוב תורף הגט הרי זה כשר, בין שכתבו קודם חתימת העדים בין שכתבו אחר חתימת העדים, אבל אם כתבו קודם התורף אפילו כתב על מנת כך וכך הרי זה ספק גירושין שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט, וכן אם התנה על פה קודם כתיבת התורף הרי זה ספק גירושין. (גירושין פ"ח הלכות ג-ד)
ו. המגרש את אשתו והתנה עליה בין בכתב אחר התורף בין על פה אחר התורף ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מאיש פלוני או אלא לאיש פלוני ונתן לה הגט על תנאי זה אם היה אותו האיש גוי או עבד או אסור עליה משום ערוה כגון אביה ואחיה או אביו ואחיו הרי זה גט כשר, ואם היה אותו האיש יש לו בה קידושין אף על פי שהוא מחייבי לאוין ואף על פי שהוא קטן אינו גט, שהרי שייר בגט ואין זה כריתות, היה בעל אחותה שאע"פ שהוא היום אסור עליה משום ערוה אם תמות אחותה יהיה מותר לה הרי זו ספק מגורשת. (גירושין פ"ח ה"ה)
ז. כיצד כתב לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את לעצמיך הרי את מותרת לכל אדם וכל כיוצא בזה הענין הרי זו מגורשת, וגופו של גט הרי את מותרת לכל אדם, אבל אם כתב לה איני בעליך איני ארוסיך איני אישיך אין זה גט שנ' ושלחה לא שישלח עצמו, וכן הכותב לאשתו הרי את בת חורין אינו גט. (גירושין פ"א ה"ד)
ח. כיצד בשטר כותב לו על הנייר או על החרס הרי את בן חורין או הרי את של עצמך או אין לי עסק בך וכן כל כיוצא בזה בענין זה שזה הוא גופו של גט שחרור ומוסר לו את השטר בפני שני עדים או שהיו העדים חתומים בו ומסרו לו בינו לבינו הרי זה יצא לחירות שהרי גיטו וידו באין כאחד, אמר לו שלא בכתב הרי את בן חורין הרי את של עצמך אף על פי שהעידו עליו עדים בב"ד ואף על פי שקנו מידו עדיין לא נשתחרר שאין העבד יוצא לחירות אלא בכסף או בשטר או בראשי איברים, והכותב לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר כלום. (עבדים פ"ה ה"ג)
ט. כשיכתוב הגט בלשון זה ובנוסח זה לא יכתוב ודן ביוד שמא יקרא הקורא ודין כלומר משפט יהיה ביני וביניך, ולא יכתוב ואגרת ביוד שמא יקרא הקורא ואי גרת כלומר אם זינת, ולא יכתוב למהך ביוד שמא יקרא הקורא לי מהך כלומר לי שחוק, ולא יכתוב תהוייין ותצבייין בשתי יודין שמא יקרא הקורא תהויין ותצביין כלומר שהוא מדבר עם שתי נשים ונמצא שאינו מגרש לזו אלא לשתים אחרות. וכן יאריך לואו דוכדו שמא תדמה ליוד ויהיה משמעו וכדי כלומר בתנאי זה אפטור אותך, וכן יאריך לואו דתרוכין ושבוקין שמא תדמה ליוד ויהיה משמעו תריכין ושביקין כלומר שהוא אומר לה שהיא שבקה אותו וגירשה אותו, ועל דרך זו צריך להזהר בכל לשון ובכל כתב שיכתוב שלא יהיה בו משמע שני עניינות.
הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך ואוין אלו או לא כתב היודין היתרות או שכתב היודין שאמרנו שלא יכתבו הרי זה גט פסול וכן כל כיוצא בזה בכל לשון פסול. (גירושין פ"ד הלכות יג-יד)
י. וזה הוא נוסח הגט: בכך בשבת בכך וכך לירח פלוני בשנת כך וכך ליצירה או לשטרות למניינא דרגילנא למימני ביה הכא במקום פלוני איך אנא פלוני בר פלוני דממקום פלוני וכל שום אחרן וחניכה דאית לי ולאבהתי ולאתרי ולאתריהון דאבהתי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ופטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי אנת פלונית בת פלוני דממתא פלונית וכל שום אחרן וחניכה דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי ולאתריהון דאבהתיכי די הוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתצבייין ואינש לא ימחה בידיכי מן שמי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל. והעדים חותמים למטה כמו שביארנו (פלוני בן פלוני עד פלוני בן פלוני עד). (גירושין פ"ד הי"ב)
יא. התנה עליה ואמר היום אין את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת ואף על פי שכרת בינו לבינה היום, לפיכך כותבין בגיטין מן היום הזה ולעולם. (גירושין פ"ח ה"ט)
