רביעי
כ"ג תמוז התשפ"ו
רביעי
כ"ג תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 152, ספר דברי הימים ב, פרק ט, י-יד

י וְגַם־עַבְדֵ֤י חוּרָם֙ וְעַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁר־הֵבִ֥יאוּ זָהָ֖ב מֵֽאוֹפִ֑יר הֵבִ֛יאוּ עֲצֵ֥י אַלְגּוּמִּ֖ים וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃ יא וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָֽאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֤וֹת לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹֽא־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ יב וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־הֵבִ֣יאָה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּהֲפֹ֛ךְ וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַֽעֲבָדֶֽיהָ׃ יג וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת וְשִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכְּרֵ֥י זָהָֽב׃ יד לְבַ֨ד מֵֽאַנְשֵׁ֧י הַתָּרִ֛ים וְהַסֹּֽחֲרִ֖ים מְבִיאִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֤י עֲרַב֙ וּפַח֣וֹת הָאָ֔רֶץ מְבִיאִ֛ים זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף לִשְׁלֹמֹֽה׃

 

֍              ֍              ֍

 

(י) וְגַם עַבְדֵי חוּרָם וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר, הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים [-עצים יקרים ומיוחדים הגדלים בחלק מהימים] וְאֶבֶן יְקָרָה.

(יא) הגם שעצי האלמוגים היו נדירים ויקרים מאד, היה לשלמה המלך ריבוי גדול מהם, וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְגּוּמִּים מְסִלּוֹת להלך בהם לְבֵית יְהֹוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים, וְלֹא נִרְאוּ כָהֵם [-כמות גדולה כל כך] לְפָנִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.

(יב) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, מדברים אשר ראתה באוצרות המלוכה, וחפצה בהם, מִלְּבַד אֲשֶׁר הֵבִיאָה אֶל הַמֶּלֶךְ – מלבד המתנות שנתן לה כנגד מה שהביאה היא אל המלך, הוסיף עוד לתת לה את כל מה שחפצה בו, וַתַּהֲפֹךְ [-פנתה] וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ, הִיא וַעֲבָדֶיהָ, כי לא היתה הליכתה למקומות שונים וביניהם הגיעה גם לירושלים, אלא כל הליכתה היתה רק לראות את חכמת שלמה, וכשעזבה את מקום מלכותו חזרה מיד לביתה.

(יג) וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת, שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכְּרֵי זָהָב.

(יד) לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים – מלבד הרווחים שהיו נכנסים לאוצר המלכות מהסוחרים הגדולים התרים במדינות להביא סחורות ממקום למקום, וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים – והמס שהיו נותנים הסוחרים, וְכָל מַלְכֵי עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ, היו מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב