טז וַיִּכְרֹ֤ת יְהֽוֹיָדָע֙ בְּרִ֔ית בֵּינ֕וֹ וּבֵ֥ין כָּל־הָעָ֖ם וּבֵ֣ין הַמֶּ֑לֶךְ לִֽהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַֽיהוָֽה׃ יז וַיָּבֹ֨אוּ כָל־הָעָ֤ם בֵּית־הַבַּ֨עַל֙ וַֽיִּתְּצֻ֔הוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֥יו וְאֶת־צְלָמָ֖יו שִׁבֵּ֑רוּ וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָֽרְג֖וּ לִפְנֵ֥י הַֽמִּזְבְּחֽוֹת׃ יח וַיָּשֶׂם֩ יְהֽוֹיָדָ֨ע פְּקֻדּ֜וֹת בֵּ֣ית יְהוָ֗ה בְּיַ֨ד הַכֹּֽהֲנִ֣ים הַלְוִיִּם֮ אֲשֶׁ֣ר חָלַ֣ק דָּוִיד֮ עַל־בֵּ֣ית יְהוָה֒ לְֽהַעֲל֞וֹת עֹל֣וֹת יְהוָ֗ה כַּכָּת֛וּב בְּתוֹרַ֥ת מֹשֶׁ֖ה בְּשִׂמְחָ֣ה וּבְשִׁ֑יר עַ֖ל יְדֵ֥י דָוִֽיד׃ יט וַֽיַּעֲמֵד֙ הַשּׁ֣וֹעֲרִ֔ים עַֽל־שַׁעֲרֵ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יָב֥וֹא טָמֵ֖א לְכָל־דָּבָֽר׃ כ וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְאֶת־הָֽאַדִּירִים֩ וְאֶת־הַמּֽוֹשְׁלִ֨ים בָּעָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ כָּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיּ֤וֹרֶד אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהוָ֔ה וַיָּבֹ֛אוּ בְּתֽוֹךְ־שַׁ֥עַר הָֽעֶלְי֖וֹן בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיּוֹשִׁ֨יבוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ עַ֖ל כִּסֵּ֥א הַמַּמְלָכָֽה׃ כא וַיִּשְׂמְח֥וּ כָל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֖הוּ הֵמִ֥יתוּ בֶחָֽרֶב׃
֍ ֍ ֍
(טז) וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע בְּרִית, בֵּינוֹ וּבֵין כָּל הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ, שיהיו העם נאמנים למלך, ולִהְיוֹת לְעָם לַה', שהמלך והעם יעבדו את ה', והיו שתי הבריתות תלויות זו בזו, שיהיו העם נאמנים למלך רק כל זמן שיעבוד את ה' [וכפי שאירע לבסוף, שכאשר עזב את ה', קשרו עליו והרגוהו].
(יז) וקיימו את הברית עם ה', וַיָּבֹאוּ כָל הָעָם אל בֵּית הַבַּעַל, וַיִּתְּצֻהוּ, וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ, וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת.
(יח) וַיָּשֶׂם יְהוֹיָדָע פְּקֻדּוֹת בֵּית ה', בְּיַד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר חָלַק דָּוִיד עַל בֵּית ה', והפקודות היו לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת ה' – קרבנות התמיד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁיר עַל יְדֵי דָוִיד, כיון שבזמן שמלכה עתליה ביטלו את קרבנות התמיד ואת עבודת המקדש.
(יט) וַיַּעֲמֵד את הַשּׁוֹעֲרִים עַל שַׁעֲרֵי בֵּית ה', וְלֹא יָבוֹא טָמֵא לְכָל דָּבָר.
(כ) ואחר כך קיימו את הברית עם המלך, וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת, וְאֶת הָאַדִּירִים וְאֶת הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם, וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ, וַיּוֹרֶד אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית ה', וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אל בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה.
(כא) וַיִּשְׂמְחוּ כָל עַם הָאָרֶץ, וְהָעִיר ירושלים שָׁקָטָה, כי לא היה מי שיערער על המלכות, וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בֶחָרֶב, כדי מי שהתחייב מיתה למלכות.
