פרק י א גֶּ֤פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת׃ ב חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַֽעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּֽבוֹתָֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק י (א) לאחר שנגזר על עשרת השבטים שיגלו מארצם, מבאר הנביא שהדבר יקרה על ידי מרידתם במלכיהם, וכפי שהתבאר היו מרידות אלו על ידי עובדי העגלים, שמרדו בשלום בן יבש ובהושע בן אלה על כך שרצו לבטל את עבודת העגלים, ועל כך מתאר הנביא בחזונו, גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל – עם ישראל שנמשלו לגפן, שהוא פרי חשוב, נעשו כ'גפן בוקק', שהוא גפן המשיר את הפְּרִי אשר יְשַׁוֶּה לּוֹ – הראוי לו, כְּרֹב לְפִרְיוֹ – ככל שהתרבו פירותיו והתרבה השפע שניתן לו מאת ה', הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת של עבודה זרה, כְּטוֹב לְאַרְצוֹ – וככל ששלח ה' טובה לארצו, הֵיטִיבוּ בהם לעשיית מַצֵּבוֹת לעבודה זרה.
(ב) ולכן חָלַק ה' את לִבָּם, שיהיה ביניהם פירוד לבבות וכתות חלוקות, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ – ועל ידי זה יקבלו את עונשם, כי הפירוד הזה הוּא שיַעֲרֹף את מִזְבְּחוֹתָם, והוא אשר יְשֹׁדֵד את מַצֵּבוֹתָם, ודבר זה נעשה על ידי המלכים שהתנגדו לעבודה זרה, ומחמת כן מרדו בהם העם.
