ד כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה֔' עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־מָאֳסָ֞ם אֶת־תּוֹרַ֣ת ה֗' וְחֻקָּיו֙ לֹ֣א שָׁמָ֔רוּ וַיַּתְעוּם֙ כִּזְבֵיהֶ֔ם אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ ה וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בִּֽיהוּדָ֑ה וְאָֽכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת יְרֽוּשָׁלִָֽם׃
֍ ֍ ֍
(ד) כֹּה אָמַר ה', הגם שהענשתי את כל הגויים על שהרעו לעם ישראל, מכל מקום אעניש גם את ישראל על חטאיהם, עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה, שהם עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – וכי לאחר שהוסיפו על כך פשע רביעי לא אעניש אותם, ומבאר מה היה הפשע הרביעי, עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה', ועל ידי כך וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ, ולא היתה מניעת שמירת החוקים מחמת תאוותם, אלא מחמת שמאסו בתורת ה', וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם – דעותיהם הכוזבות באמונה התעו אותם, ואף שהם שקרים הלכו אחריהם, כיון שהיו אלו כזבים אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם, ונקבעו הדברים בליבם כאילו הם נכונים.
(ה) ולכן יקבלו גם הם את עונשם, וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בִּיהוּדָה, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִָם.
