כז תַּעְתִּ֣יר אֵ֭לָיו וְיִשְׁמָעֶ֑ךָּ וּנְדָרֶ֥יךָ תְשַׁלֵּֽם׃ כח וְֽתִגְזַר־אֹ֭מֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ וְעַל־דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַהּ אֽוֹר׃ כט כִּֽי־הִ֭שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃ ל יְמַלֵּ֥ט אִֽי־נָקִ֑י וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבֹ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃
֍ ֍ ֍
\
(כז) ואם תנהג כן תהיה שכינת ה' דבוקה בך, תַּעְתִּיר אֵלָיו בתפילה, וְיִשְׁמָעֶךָּ, וּנְדָרֶיךָ שנדרת בעת צרתך, תְשַׁלֵּם, כי יפדך מכל צרה.
(כח) וְתִגְזַר אֹמֶר, וְיָקָם לָךְ, כי כל מערכות הטבע יהיו נכנעים תחתיך, וְעַל דְּרָכֶיךָ, שהיו עד עתה ענינים גשמיים וחשוכים, נָגַהּ אוֹר, כי כל עניניך יהיו בדברים הנוגעים לאור הנפשות.
(כט) כִּי הִשְׁפִּילוּ – כי בתחילה היו דרכיך בענינים שפלים וחומריים, וַתֹּאמֶר גֵּוָה – תגביה אותם לענינים רוחניים וגבוהים, וְשַׁח עֵינַיִם – ועל ידי שתמעיט את תאוות החומר והגאווה, ותשפיל עיניך שלא להתאוות לעניני העולם הזה, יוֹשִׁעַ אותך ה' בתשועה רוחנית.
(ל) יְמַלֵּט אִי נָקִי – תמלט ותפלוט מגופך את הדברים הבלתי נקיים, והם התכונות הרעות והדמיונות של תאוות ועניני העולם הזה, וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ – על ידי נקיון כפיך ימלטו ממך הדברים הבלתי נקיים, עד שיהיו כל מעשיך ורעיונותיך זכים טהורים.
