י וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ וְלֹ֥א הִקְשִֽׁיבוּ׃ יא וַיָּבֵ֨א יְהוָ֜ה עֲלֵיהֶ֗ם אֶת־שָׂרֵ֤י הַצָּבָא֙ אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיִּלְכְּד֥וּ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה בַּֽחֹחִ֑ים וַיַּֽאַסְרֻ֨הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיּֽוֹלִיכֻ֖הוּ בָּבֶֽלָה׃ יב וּכְהָצֵ֣ר ל֔וֹ חִלָּ֕ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיִּכָּנַ֣ע מְאֹ֔ד מִלִּפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃ יג וַיִּתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֗יו וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ וַיִּשְׁמַ֣ע תְּחִנָּת֔וֹ וַיְשִׁיבֵ֥הוּ יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לְמַלְכוּת֑וֹ וַיֵּ֣דַע מְנַשֶּׁ֔ה כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֥וּא הָֽאֱלֹהִֽים׃יד וְאַֽחֲרֵי־כֵ֡ן בָּנָ֣ה חוֹמָ֣ה חִֽיצוֹנָ֣ה ׀ לְעִיר־דָּוִ֡יד מַעְרָבָה֩ לְגִיח֨וֹן בַּנַּ֜חַל וְלָב֨וֹא בְשַׁ֤עַר הַדָּגִים֙ וְסָבַ֣ב לָעֹ֔פֶל וַיַּגְבִּיהֶ֖הָ מְאֹ֑ד וַיָּ֧שֶׂם שָֽׂרֵי־חַ֛יִל בְּכָל־הֶֽעָרִ֥ים הַבְּצֻר֖וֹת בִּֽיהוּדָֽה׃ טו וַ֠יָּסַר אֶת־אֱלֹהֵ֨י הַנֵּכָ֤ר וְאֶת־הַסֶּ֨מֶל֙ מִבֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְכָל־הַֽמִּזְבְּח֗וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֛ה בְּהַ֥ר בֵּית־יְהוָ֖ה וּבִירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּשְׁלֵ֖ךְ ח֥וּצָה לָעִֽיר׃ טז וַיִּ֨בֶן֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה וַיִּזְבַּ֣ח עָלָ֔יו זִבְחֵ֥י שְׁלָמִ֖ים וְתוֹדָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לַֽעֲב֕וֹד אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יז אֲבָל֙ ע֣וֹד הָעָ֔ם זֹֽבְחִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת רַ֖ק לַֽיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם׃ יח וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֣י מְנַשֶּׁה֮ וּתְפִלָּת֣וֹ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וְדִבְרֵי֙ הַֽחֹזִ֔ים הַֽמְדַבְּרִ֣ים אֵלָ֔יו בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּ֕ם עַל־דִּבְרֵ֖י מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יט וּתְפִלָּת֣וֹ וְהֵֽעָתֶר־לוֹ֮ וְכָל־חַטָּאת֣וֹ וּמַעְלוֹ֒ וְהַמְּקֹמ֗וֹת אֲשֶׁר֩ בָּנָ֨ה בָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ וְהֶֽעֱמִיד֙ הָֽאֲשֵׁרִ֣ים וְהַפְּסִלִ֔ים לִפְנֵ֖י הִכָּֽנְע֑וֹ הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַ֖ל דִּבְרֵ֥י חוֹזָֽי׃ כ וַיִּשְׁכַּ֤ב מְנַשֶּׁה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בֵּית֑וֹ וַיִּמְלֹ֛ךְ אָמ֥וֹן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
֍ ֍ ֍
(י) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ על ידי הנביאים, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ, ומחמת כן לא מחו במנשה כשעשה את כל התועבות הללו, כי אם היו שומעים בקול ה' היו מורדים במנשה ולא מניחים לו להניח צלם בהיכל.
(יא) וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁהבַּחֹחִים – כמין אזיקים שמשתמשים בהם לציד חיות, וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם,וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה.
(יב) וּכְהָצֵר לוֹ, חִלָּה מנשה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו, וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו.
(יג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וַיֵּעָתֶר לוֹ, וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ, וַיֵּדַעמְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים.
(יד) וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד, מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל, וְלָבוֹא בְשַׁעַרהַדָּגִים אשר בצד מזרח, וְסָבַב לָעֹפֶל שהיה שם, וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד, וַיָּשֶׂם שָׂרֵי חַיִלבְּכָל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה.
(טו) וַיָּסַר מנשה אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת הַסֶּמֶל מִבֵּית ה', וְכָל הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָהבְּהַר בֵּית ה' וּבִירוּשָׁלִָם, וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה לָעִיר.
(טז) וַיִּבֶן – תיקן וחידש אֶת מִזְבַּח ה', וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה, וַיֹּאמֶרלִיהוּדָה לַעֲבוֹד אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
(יז) אֲבָל עוֹד הָעָם זֹבְחִים בַּבָּמוֹת, רַק לַה' אֱלֹהֵיהֶם [אך היה בכך איסור, כיון שבזמן בית המקדש אסור להקריב קרבנות לה' בבמות].
(יח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה, וּתְפִלָּתוֹ אֶל אֱלֹהָיו, וְדִבְרֵי הַחֹזִים הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁםה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנָּם עַל דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
(יט) וּתְפִלָּתוֹ של מנשה, וְהֵעָתֶר לוֹ, וְכָל חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ שחטא בתחילה,וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת, וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים, לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ לה',הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי.
(כ) וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בבֵּיתוֹ, וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
