א בֶּן־שְׁמוֹנֶ֥ה שָׁנִ֖ים יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ב וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדַרְכֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ג וּבִשְׁמוֹנֶ֨ה שָׁנִ֜ים לְמָלְכ֗וֹ וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ נַ֔עַר הֵחֵ֕ל לִדְר֕וֹשׁ לֵֽאלֹהֵ֖י דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וּבִשְׁתֵּ֧ים עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה הֵחֵל֙ לְטַהֵ֗ר אֶת־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִן־הַבָּמוֹת֙ וְהָ֣אֲשֵׁרִ֔ים וְהַפְּסִלִ֖ים וְהַמַּסֵּכֽוֹת׃ ד וַיְנַתְּצ֣וּ לְפָנָ֗יו אֵ֚ת מִזְבְּח֣וֹת הַבְּעָלִ֔ים וְהַֽחַמָּנִ֛ים אֲשֶׁר־לְמַ֥עְלָה מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם גִּדֵּ֑עַ וְ֠הָֽאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִ֤ים וְהַמַּסֵּכוֹת֙ שִׁבַּ֣ר וְהֵדַ֔ק וַיִּזְרֹק֙ עַל־פְּנֵ֣י הַקְּבָרִ֔ים הַזֹּֽבְחִ֖ים לָהֶֽם׃ ה וְעַצְמוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שָׂרַ֖ף עַל־מִזְבְּחוֹתָ֑ם וַיְטַהֵ֥ר אֶת־יְהוּדָ֖ה וְאֶת־יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ו וּבְעָרֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה וְאֶפְרַ֛יִם וְשִׁמְע֖וֹן וְעַד־נַפְתָּלִ֑י בְּחַרְבֹֽתֵיהֶ֖ם סָבִֽיב׃ ז וַיְנַתֵּ֣ץ אֶת־הַֽמִּזְבְּח֗וֹת וְאֶת־הָֽאֲשֵׁרִ֤ים וְהַפְּסִלִים֙ כִּתַּ֣ת לְהֵדַ֔ק וְכָל־הַֽחַמָּנִ֥ים גִּדַּ֖ע בְּכָל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֖שָׁב לִירֽוּשָׁלִָֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק לד (א) בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכו,ֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְבִּירוּשָׁלִָם.
(ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו, וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול.
(ג) וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְמָלְכוֹ, בהיותו בן שש עשרה שנה, וְהוּא [-אף על פי שהוא]עוֹדֶנּוּ נַעַר, הֵחֵל לִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵי דָּוִיד אָבִיו, וּבִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה למלכותו הֵחֵללְטַהֵר אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִן הַבָּמוֹת, וְהָאֲשֵׁרִים, וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת.
(ד) וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים, וְהַחַמָּנִים [-צורות החמה] אֲשֶׁר לְמַעְלָהמֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ, וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת שִׁבַּר וְהֵדַק, וַיִּזְרֹק את עפרם עַלפְּנֵי הַקְּבָרִים של בני האדם הַזֹּבְחִים לָהֶם.
(ה) וְעַצְמוֹת הכֹּהֲנִים לעבודה זרה שָׂרַף עַל מִזְבְּחוֹתָם, וַיְטַהֵר אֶת יְהוּדָה וְאֶתיְרוּשָׁלִָם.
(ו) וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן וְעַד נַפְתָּלִי, אותם מועטים שנשארו לאחר שהגלה סנחריב את רוב עשרת השבטים, בְּחַרְבֹתֵיהֶם סָבִיב – הרס את הפסחים והמזבחות לעבודה זרה בחרבות העשויים לכך.
(ז) וַיְנַתֵּץ אֶת הַמִּזְבְּחוֹת, וְאֶת הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים כִּתַּת לְהֵדַק, וְכָל הַחַמָּנִים גִּדַּעבְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיָּשָׁב לִירוּשָׁלִָם.