ח הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶֽהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃ ט שְׂמֹ֣אול בַּֽעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹֽא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה׃
֍ ֍ ֍
(ח) אך איני יכול למצוא את ה' ולהבין את סדרי הנהגתו, הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ – אם אנסה ללכת לצד מזרח, וְאֵינֶנּוּ, וְאָחוֹר – אם אלך לצד מערב, וְלֹא אָבִין לוֹ.
(ט) ואם אלך לשְׂמֹאול, שהוא צד צפון, בַּעֲשֹׂתוֹ וְלֹא אָחַז – שבעת עשייתו לא הושלמה מלאכתו, גם שם לא אוכל לראותו, כי באותה שעה יַעְטֹף ויכסה הכל מצד יָמִין, שהוא דרום, וְלֹא אֶרְאֶה, ולא אוכל למוצאו בשום צד שבעולם [וכל זה הוא משל להשגת מציאות והנהגת ה', כי 'קדם' מרמז על השגת ה' מצד עצמותו, ודבר זה לא ניתן לשום אדם להשיג אפילו במקצת. ו'אחור' מרמז על השגת ה' לפי השתלשלות ההנהגה הנראית לנו, שעל ידה ניתן להבין ולדעת שה' נמצא ומנהיג את העולם, אך עדיין לא יבין את ענינו וסידור הנהגתו. ו'שמאל' היא ההנהגה הטבעית הנראית לנו, ועליה אמר ש'לא אחז', כי לפי הנראה לנו היא הנהגה שאינה מסודרת ואינה מובנת, כי אנו רואים שטוב לרשע ורע לצדיק. ו'ימין' מרמז על ההנהגה הניסית היוצאת מגדרי הטבע, ועל כך אמר 'ולא יראה', כי אינו רואה עתה הנהגה כזו, אלא רק את הנהגת הטבע הקבועה, ועליה יש לו השגות וטענות, שאינה מסודרת כראוי לפי הבנתו].
