א מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָֽאֶלְקֹשִֽׁי׃
֍ ֍ ֍
פרק א
ספר נחום עוסק בחורבנה של העיר נינוה, והיו פעמיים שנחרבה נינוה, פעם אחת בזמנו של נחום, והיה זה בזמן מלכות מנשה מלך יהודה, ועליה נאמר 'משא נינוה', ונבואה זו היא בפרקים הראשון והשני. והפעם השניה שנחרבה נינוה היא בזמן נבוכדנצר מלך בבל, וזו הנבואה שבפרק ג', והיא מכונה כאן 'חזון נחום', כי החזון הוא כינוי לדבר שיקרה לאחר זמן רב.
והחורבן הראשון של נינוה היה כאשר מלך שם המלך סרדנאפל, והוא המכונה בפסוק (מלכים ב' פי"ט פל"ז) בשם 'אֵסַר חַדֹּן', שהיה בנו של סנחריב מלך אשור, ולאחר שעלה סנחריב עם כל צבאו על ארץ יהודה, בזמן מלכות חזקיהו המלך, וה' שלח מלאך שהיכה את כל צבאו, והוא נמלט משם עם מספר חיילים שנשארו עמו 'וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט, וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו'. ואותו סרדנאפל מלך אשור היה איש בליעל, זולל וסובא, ומושחת בהנהגתו מאד, ומרדו בו שר צבא בבל עם שר צבא מדי ושאר שרי הצבא, ויתאספו עם חילם להלחם על נינוה. והמלך סרדנאפל יצא לקראתם, והיכה בהם ורדף אחריהם עד ארץ כשדים, ושם עמדו המורדים. ונודע להם כי יצא צבא גדול לעזור למלך, וישלחו שלוחים לקראתם ופיתו אותם להשתתף במרידתם, והיכו יחד את כל חיל המלך, וכל השרים אשר היו תחתיו מרדו בו, ויפרקו עולו. אז נסגר המלך סרדנאפל וחילו הנשארים בעיר נינוה, שהיתה עיר בצורה, ונהר החדקל מקיף אותה, והמורדים צרו על העיר ולא יכלו לכובשה, ואמרו המכשפים למלך שכאשר נהר החידקל יזיק לעיר, הרי זה סימן שתיפול העיר ביד אויביו. ולאחר שלש שנים של מצור אירע שהנהר עלה על גדותיו והציף את העיר, ונבהל המלך מאד והתייאש, וציוה להקים בארמונו מדורה גדולה, ושם עליה את כל רכושו, ואת נשיו וילדיו, והוא עצמו עלה עליה גם כן, ונשרפו כולם באש. וכאשר כבשו המורדים את העיר לא שלחו ידם בביזה, ולא רצו להרע ליושבי העיר, אך נפל פחד על יושבי העיר וברחו כולם מהעיר עד שנשארה כמדבר שממה, והם הקימו ציונים של בוז וחרפה למלך סרדנאפל לאות על מעשיו הרעים.
(א) מַשָּׂא על חורבנה הראשון של נִינְוֵה, בזמן חזקיהו ומנשה מלכי יהוה, סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי, שחזה את חורבנה השני והאחרון של נינוה, בזמן נבוכדנצר מלך בבל.
