ט ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם בַּמָּרוֹם֙ קִנּ֔וֹ לְהִנָּצֵ֖ל מִכַּף־רָֽע׃ י יָעַ֥צְתָּ בֹּ֖שֶׁת לְבֵיתֶ֑ךָ קְצוֹת־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים וְחוֹטֵ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃
֍ ֍ ֍
(ט) הוֹי, בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ – בציעת הבצע ושלילת השלל מאת הגויים גרמו לו עצמו רעה, כי מחמת כן נחרב ביתו והתבטלה מלכותו, כי מחמת רצונו לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ, ולהגדיל את מלכות בבל עד לשמים, שתשלוט על כל ממלכות הגויים, ועל ידי שרוצה לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע, שלא יוכל שום אדם ליטול ממנו את מלכותו.
(י) ולתכלית זו יָעַצְתָּ עצה שיש בה בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ, והעצה היא קְצוֹת – לְקַצּוֹת ולהכרית עַמִּים רַבִּים, וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ – אך יחד עם כל העמים שהכרת תיכרת גם חוטא אחד, והוא נפשך, כלומר, אתה עצמך תיכרת יחד עם שאר העמים שהכרתת.
