ח אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאָזְנָ֑י וְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃ ט זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָֽנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֹ֣ן לִֽי׃ י הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃ יא יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑י יִ֝שְׁמֹ֗ר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃
֍ ֍ ֍
(ח) אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי את דבריך [המובאים בפסוק הבא], וְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָע – ומתוך לשון דבריך הבנתי את כוונתך.
(ט) וכך אמרת, זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע – מצד המעשים אני זך ונקי לגמרי, כי לא עשיתי שום מעשה שיש בו פשע, ואף אם חטאת במחשבתי, חַף אָנֹכִי, וְלֹא עָוֹן לִי – אין העוון מתייחס אלי, אלא לה', כיון שכל מעשי מוכרחים בגזירת ה', כי טען איוב שאין לאדם בחירה כלל, אלא הידיעה הקדומה של ה' מכריחה את מעשי האדם.
(י) והוספת ואמרת, הֵן תְּנוּאוֹת עָלַי יִמְצָא – שה' מחפש לבוא עלי בעלילות, כאילו יש לי בחירה לבטל את גזירתו הראשונה, ועל ידי זה יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לוֹ:
(יא) יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי, שלא אוכל לנוע ממקומי, ואף על פי כן יִשְׁמֹר כָּל אָרְחֹתָי, וכוונתו היתה שאף שרגליו כביכול כבולות, כי אין לו בחירה חופשית, מכל מקום ה' שומר את מעשיו להענישו, כאילו הדברים תלויים בבחירתו [ודברים אלו אמר איוב לעיל (פרק י"ג פסוקים כ"ד,כ"ז) 'לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָךְ', 'וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל אָרְחוֹתָי'].
