טו) כל ימות הגשמים, אומר בברכה שניה 'מוריד הגשם', ובימות החמה אומר 'מוריד הטל'. מאימתי אומר מוריד הגשם, מתפלת המוספין של יום טוב האחרון של חג [-סוכות], והיינו שמיני עצרת, עד תפלת שחרית של יום טוב הראשון של פסח. ומתפלת המוספין של יום טוב הראשון של פסח, אומר מוריד הטל:
טז) משבעה ימים במרחשון [-ז' במרחשוון] שואלין [-מבקשים] את הגשמים בברכת שנים, וממשיכים לבקשם כל זמן שמזכיר הגשם – מוריד הגשם, והיינו עד תפילת שחרית ביום טוב הראשון של פסח. במה דברים אמורים, שמבקשים את הגשמים בימים אלו, בארץ ישראל, שזהו הזמן הראוי לירידת הגשמים, אבל בשנער [-בבבל], ובסוריא, ובמצרים, ובמקומות הסמוכות לאלו והדומין להן, שואלין את הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי – ששים יום לאחר תקופת תשרי:
יז) מקומות שהן צריכין לגשמים בימות החמה, כגון איי הים הרחוקים, אינם משנים את נוסח התפילה לבקש על הגשמים בברכת השנים, אלא שואלין את הגשמים בעת שהן צריכין להן בברכת 'שומע תפלה'.
ומקומות שהן עושין יום טוב שני ימים, אומר מוריד הגשם בתפלת מוסף של יום ראשון של שמיני עצרת, ומתפלל והולך כל ימות הגשמים, ואף בערבית ושחרית של יום טוב שני אומר מוריד הגשם:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
