טז) הניח שאור [-דבר המחמץ את הבצק] על גבי העיסה, והלך וישב לו, ונתחמצה מאליה, לוקה, ואין זה נחשב כ'לאו שאין בו מעשה', לפי שהנחת השאור הוא המעשה.
יז) תִּבֵּל את השירים של המנחה בקצח או בשומשמין או בכל מיני תבלין ושמנים, כשירה, כיון שעדיין 'מצה' היא, אלא שנקראת מצה מתובלת.
