ז) לא יעמוד במקום גבוה שלשה טפחים או יותר, ויתפלל, ולא יעמוד על גבי מטה, ולא על גבי ספסל, ולא על גבי כסא. היה בנין גבוה, אם יש בו ארבע אמות על ארבע אמות, שהוא שיעור הבית, הרי הוא כ'עליה' בפני עצמה, ומותר להתפלל בו. וכן אם היה מוקף מחיצות מכל רוחותיו, אף על פי שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, מותר להתפלל בו, מפני שאין גבהו ניכר, שהרי חלק רשות לעצמו:
ח) האומנין שהיו עושין מלאכה בראש האילן, או בראש הנדבך [-שורת לבנים בבנין], או בראש הכותל, והגיע זמן תפלה, יורדין למטה ומתפללין, וחוזרין למלאכתן. ואם היו בראש עץ הזית או בראש עץ התאנה, מתפללין במקומן, מפני שטרחן מרובה – כיון שבעצים אלו יש טירחה גדולה לרדת מהם. ומה הן [-האומנין] מתפללין, אם היו עושין מלאכתם בשכר סעודתן בלבד, מתפללין שלש תפלות של תשעה עשר ברכות, ואם היו עושין מלאכה בשכרן, מתפללין תפילת 'הביננו', שהיא קצרה יותר, ובין כך ובין כך אין יורדין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהן, כדי שלא להפסיד מזמן עבודתם אצל בעל הבית:
תפריט
תפריט
רביעי
ב' תמוז התשפ"ו
