לא כִּי־בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים יִֽתֶּן־אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃ לב עַל־כַּפַּ֥יִם כִּסָּה־א֑וֹר וַיְצַ֖ו עָלֶ֣יהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃ לג יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־עוֹלֶֽה׃
֍ ֍ ֍
(לא) כִּי בָם – בחוקים אלו שחקק ה' בטבע אדי המים הגורמים לירידת הגשמים, שלפעמים הם מפוזרים ונפרדים ואינם מורידים גשם, ולפעמים הם מתקבצים לעננים וממטירים גשמים על הארץ, יָדִין ה' את העַמִּים, שלפעמים ימנע הגשם ויהיה רעב בארץ, ולפעמים יירדו גשמים רבים ויִתֶּן ה' אֹכֶל לְמַכְבִּיר.
(לב) וכיצד יהיה הדבר, שיירדו הגשמים, עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר – בעת שהאור והחום שבאדי המים יסתלק אל למעלה מהעננים [המכונים 'כפים', כי בתחילת התהוותם נראים הם ככף יד קטנה], וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ – ויצווה ה' על רסיסי המים והאדים לפגוע ולפגוש זה בזה, עד שיהיו לענן גדול.
(לג) יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ – והתרועה של הרעם שתצא מהעננים תגיד ותספר שעומדים לרדת הגשמים, מִקְנֶה אַף – ותרועה זו נשמעת כיוצאת מקנה של אף וחימה, כי הוא קול חזק ומרעיד, עַל עוֹלֶה – וקול זה עולה למעלה, ומבשר על ירידת הגשמים.
