ב) האומר על בהמה 'ידה של זו עולה', או 'רגלה של זו עולה', תמכר הבהמה כולה לחייבי עולות, שיקריבוה כעולה, ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שהקדישוהו הבעלים. והוא – ובתנאי שיהיה זה המחוייב עולה שקנה אותה, נדר עולה בדמים קצובים, כלומר, שאותו אדם שקנה את העולה, לא נדר להביא קרבן עולה סתם [שאם כן אינו יוצא ידי חובתו בקניית והקרבת בהמה זו, שכבר היתה ידה או רגלה עולה, והוא התחייב להביא בהמה שלמה], אלא נדר להביא עולה בזוז אחד או סכום אחר, וקנה בסכום זה את כל הבהמה מלבד אותו אבר, ויוצא בכך ידי נדרו.
האומר לבה או ראשה של בהמה זו עולה, הואיל ואבר זה דבר שהנשמה תלויה בו הוא, הרי כולה עולה.
הקדיש אבר אחד מן העוף, הרי זה ספק אם נתקדש כולו או לא נתקדש.
