הלכות מעשה הקרבנות, פרק יד, ז

ז) כבר ביארנו שהעושה בית חוץ למקדש להקריב בו קרבנות, אף שהדבר אסור, מכל מקום אינו כבית עבודה זרה, והאומר 'הרי עלי עולה שאקריבנה במקדש', והקריבה בבית זה, לא יצא. אך אם נדר 'הרי עלי עולה שאקריבנה בבית זה', והקריבה במקדש, יצא. ואם הקריבה באותו הבית, גם כן יצא. הרי הוא כמי שנדר עולה על מנת שלא יתחייב באחריותה, שהרי פירש בשעת הנדר שיקריבנה בבית זה, וענוש כרת על העליתה בחוץ, באותו בית. וכן אם אמר הריני נזיר על מנת שאגלח בבית זה, אם גלח שם, יצא. הרי הוא כמי שנדר לצער עצמו, והרי ציער עצמו, ואינה נזירות.