פרק ו א וָֽאָשֻׁ֗ב וָֽאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ וָֽאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבַּ֤ע מַרְכָּבוֹת֙ יֹֽצְא֔וֹת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הֶֽהָרִ֑ים וְהֶֽהָרִ֖ים הָרֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃ ב בַּמֶּרְכָּבָ֥ה הָרִֽאשֹׁנָ֖ה סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית סוּסִ֥ים שְׁחֹרִֽים׃ ג וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשְּׁלִשִׁ֖ית סוּסִ֣ים לְבָנִ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית סוּסִ֥ים בְּרֻדִּ֖ים אֲמֻצִּֽים׃
֍ ֍ ֍
פרק ו (א) בנבואה הראשונה (פרק א) ראה זכריה איש רוכב על סוס אדום, והיה זה משל למלכות יון, שמלכה אחרי דריוש, ועתה הראו לו בנבואה גם את שאר המלכויות שיהיו בעולם עד אחרית הימים. וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת, וכל מרכבה רתומה לארבעה סוסים, ומרמזת על מלכות אחרת, והן יוצאות מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים, כי יהיו תחילה שתי מלכויות שישפכו דם רב וירעו לישראל, ואחריהם יהיו שתי מלכויות שלא ישפכו כל כך דם, וגם לא ירעו כל כך לישראל, וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת, כי יסתיים זמנם של מלכות בבל המשולה לזהב, ושל מלכות מדי המשולה לכסף [כפי שראה אותם נבוכדנצר בחלומו], והתחילה מלכות יון, המשולה לנחושת.
(ב) ועתה מפרט את ארבעת המלכויות, בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה היו סוּסִים אֲדֻמִּים, המרמזים על מלכות יון, שהיו מוכנים לשפוך דם רב, וכפי שראה במראה הראשון (פרק א) את אלכסנדר מוקדון בדמות איש רוכב על סוס אדום. וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים, המרמזים על מלכות רומי, שגם הם מוכנים לשפוך דם [כי הצבע האדום של הדם לאחר זמן מתקלקל ומשחיר], וגם נרמז בכך על הגלות החשוכה שתהיה לישראל על ידי מלכות רומי.
(ג) וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים, וזהו רמז למלכויות שיהיו אחרי מלכות רומי, שיהיו ברובם מלכויות של חסד, לא ימהרו לשפוך דם, ולא ירעו לישראל כל כך, וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית, המרמזת על המלכות שתהיה בעולם קרוב לביאת המשיח, יהיו סוּסִים בְּרֻדִּים – מנוקדים בשחור ובלבן, אֲמֻצִּים – אמיצים ותקיפים, ולהלן יבואר מה עניינם.
