ט וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ י לָק֨וֹחַ֙ מֵאֵ֣ת הַגּוֹלָ֔ה מֵֽחֶלְדַּ֕י וּמֵאֵ֥ת טֽוֹבִיָּ֖ה וּמֵאֵ֣ת יְדַֽעְיָ֑ה וּבָאתָ֤ אַתָּה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּבָ֗אתָ בֵּ֚ית יֹֽאשִׁיָּ֣ה בֶן־צְפַנְיָ֔ה אֲשֶׁר־בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃ יא וְלָֽקַחְתָּ֥ כֶֽסֶף־וְזָהָ֖ב וְעָשִׂ֣יתָ עֲטָר֑וֹת וְשַׂמְתָּ֗ בְּרֹ֛אשׁ יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהֽוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּדֽוֹל׃
֍ ֍ ֍
(ט) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.
(י) באותו זמן שלחו בני הגולה שבבבל שלשה שליחים לארץ ישראל, ובידם כסף וזהב, לעשות עטרה מזהב לזרובבל, שהיה כמו מלך על ישראל באותו זמן, ועטרה מכסף ליהושע הכהן הגדול, ועל כך באה לו נבואה זו, לָקוֹחַ מֵאֵת אנשי הַגּוֹלָה, מֵחֶלְדַּי, וּמֵאֵת טוֹבִיָּה, וּמֵאֵת יְדַעְיָה, ואל תחכה שהם יבואו אליך, אלא וּבָאתָ אַתָּה אליהם, בַּיּוֹם הַהוּא, ואל תמתין למחר, וּבָאתָ אל בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן צְפַנְיָה, כי שם תמצא את אותם שליחים אֲשֶׁר בָּאוּ מִבָּבֶל, וכיון שגם יאשיה היה מבני בבל, נקבצו אל ביתו.
(יא) וְלָקַחְתָּ מהם כֶסֶף וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ אתה את שתי העֲטָרוֹת [ולא השליחים יעשום], אך לא תשתמש בשתי העטרות, אלא וְשַׂמְתָּ את העטרה של הכהן הגדול בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, ואילו את העטרה של המלך אל תשים על ראש זרובבל.
