שנינו במשנה, 'הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ מֵחֲבֵירוֹ, מַפְרִיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה', כלומר, הקונה מחבירו את היונים שיוולדו בשובכו, צריך להשאיר לו את הזוג הראשון שיוולד לאחר המכירה [כל זוג כזה מכונה 'בריכה'], ואת הזוגות שיוולדו מכאן והלאה נוטל הקונה לעצמו. תמהה הגמרא, וְהָא תַּנְיָא – והרי שנינו בברייתא לגבי אופן זה של קונה פירות שובך מחבירו, שמַפְרִיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, והיינו לכאורה שלא כאמור במשנתנו, שהקונה משאיר למוכר רק את הבריכה הראשונה.
מתרצת הגמרא, אָמַר רַב כַּהֲנָא, לֹא קַשְׁיָא – אין זו קושיא, ואין סתירה בין המשנה לברייתא, כי המשנה והברייתא עוסקות באופן שבשעת המכירה היו בשובך שני זוגות משני דורות, 'אמהות' ו'בנות', כלומר זוג ראשון של יונים, וזוג יונים שנולד להם, והכלל הוא שכל יונה צריכה שיהיו עמה בשובך שני זוגות שנולדו לה, כדי שיהיו לה לצוות, ולא תברח, והָא דְּקָתָּנֵי – מה ששנינו בברייתא שמפריח בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, זהו בָּהּ – ב'בנות', שהם הדור השני של היונים, שכאשר מתחיל הזוג השני להוליד, משאיר הקונה למוכר שתי בריכות ראשונות, כלומר ארבע יונים, כיון שאם יניח להם רק שתי יונים ראשונות שיולידו, יצטערו ויעזבו את השובך, ונמצא ששובכו של המוכר חרב, ורק את מה שיולידו מכאן והלאה נוטל הקונה לעצמו, וְהָא דִּתְּנַן – ואילו מה ששנינו במשנה שמניח רק בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה, והיינו זוג ראשון של יונים שיוולדו, היינו בְּאִמָּה, כלומר, ב'אמהות', שהם הדור הראשון של היונים שנשארו בקן בעת המכירה, שכבר בשעת המכירה יש להם זוג אחד של גוזלות, שהם הדור השני, ומניח להם גם את הזוג הבא של הגוזלות שיולידו, ומכאן והלאה נוטל הקונה את כל הגוזלות שיהיו בשובך, בין מהאמהות ובין מהבנות, והטעם לכך שאין חוששים שיונים אלו, של הדור הראשון, יעזבו את השובך וייחרב, מִשּׁוּם דְּמִצְטַוְּותָא בִּבְרַתָּא וְאַזּוּגָא דְשַׁבְקִינָן לֵיהּ – כיון שיונה זו נעשית צוות לזוג הראשון שכבר הולידה, ולזוג הבא שיוולדו לה. [נמצא שבשעת המכירה יש בשובך ארבע יונים משני דורות, ולאחר שהזוג הראשון מולידים זוג נוסף, ולאחר שהזוג השני מולידים שני זוגות, ויש בשובך עשר יונים, מכאן והלאה מה שיולידו הזוג הראשון והזוג השני שייך לקונה. ובדורות הבאים, מהזוג השלישי והלאה, משאירים להם רק את הזוג הראשון שנולד להם בכל דור, והזוגות הבאים שייכים לקונה, אך אין צורך להשאיר להם שני זוגות כמו שעושים בזוג הראשון והשני, כיון שבזמן שהשובך כבר מיושב בכמה 'דורות' של יונים, די להם בזוג אחד מכל דור כדי שלא יברחו].
