יג וְֽלֹא־שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑י וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹֽא־הִטִּ֥יתִי אָזְנִֽי׃ יד כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכָל־רָ֑ע בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יג) וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי שהראו לי את הדרך הנכונה, וְלִמְלַמְּדַי – שלימדו והסבירו לי פעמים רבות את הדברים, לֹא הִטִּיתִי אָזְנִי.
(יד) כִּמְעַט – עבור דבר מועט, שהוא תאוות העולם הזה, שאינם שוים כלום ומתקיימים זמן מועט בלבד, הָיִיתִי בְכָל רָע, כי מחמת כן באו עלי כל הרעות, ואירעו הדברים בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה, והיה בכך גם בזיון, מלבד עצם הרעה.
