כה קְפָ֖דָה־בָ֑א וּבִקְשׁ֥וּ שָׁל֖וֹם וָאָֽיִן׃ כו הֹוָ֤ה עַל־הֹוָה֙ תָּב֔וֹא וּשְׁמֻעָ֥ה אֶל־שְׁמוּעָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה וּבִקְשׁ֤וּ חָזוֹן֙ מִנָּבִ֔יא וְתוֹרָה֙ תֹּאבַ֣ד מִכֹּהֵ֔ן וְעֵצָ֖ה מִזְּקֵנִֽים׃ כז הַמֶּ֣לֶךְ יִתְאַבָּ֗ל וְנָשִׂיא֙ יִלְבַּ֣שׁ שְׁמָמָ֔ה וִידֵ֥י עַם־הָאָ֖רֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה מִדַּרְכָּ֞ם אֶֽעֱשֶׂ֤ה אֹתָם֙ וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶ֣ם אֶשְׁפְּטֵ֔ם וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(כה) וכנגד מה שרמז לעיל (פסוק כ"ג) לשלשלת של הסיבות שגרמו לרעה הזו, אומר כי קְפָדָה בָא – בא הקישור של השלשלת הזו, שחיבר את כל הרעות זו לזו, וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם, וָאָיִן.
(כו) ובשונה מדרך הטבע, שגם כאשר באות צרות רבות הרי הן באות בזו אחר זו, על ידי סיבות שונות, הרי שעתה הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא – תבאנה הצרות ביחד, זו על גבי זו [ולא זו אחרי זו], וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה – השמועות הרעות תגענה סמוכות זו לזו, ואמנם עד עתה לא רצו לשמוע את דברי הנביאים, אך עתה ישתנה הדבר, וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא, ואחרי שלא ימצאו דברי נבואה, וְתוֹרָה – ועצת התורה אשר יבקשו עתה, תֹּאבַד מִכֹּהֵן, ואחרי כן ירצו לכל הפחות לשמוע את עצת הזקנים, שראו בחייהם דברים שונים, וְעֵצָה שיבקשו עתה, תאבד מִזְּקֵנִים, באופן שלא יוכלו לסמוך על המנהיגים אותם.
(כז) והטעם לכך, כי הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל על איבוד מלכותו, וְנָשִׂיא שמינה נבוכדנצר, יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה – כאילו לבוש מלכותו יהיה הארץ כולה, שתהיה שוממה, וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה, כי לא ידעו מה לעשות, מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹתָם – כפי דרכם הרעה כן אעשה להם, וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם הרעים בעצמם אֶשְׁפְּטֵם, בהנהגה של מידה כנגד מידה, וְיָדְעוּ – עד שיכירו כִּי אֲנִי ה'.
