כג) אבל קדשים חיים שהיו שם בעזרה, כשנפגם המזבח, לא נפסלו, אלא כשיבנה המזבח יקרבו, שאין בעלי חיים [שעדיין לא נשחטו] נדחין.
כד) הקדיש בהמות עד שלא נבנה המזבח, כשיבנה מקריבין אותן, שהדחוי מעיקרו – מי שמלכתחילה, משעת הקדשה לא היה ראוי להיקרב מחמת שאין מזבח, אינו דיחוי, וכשיבנה המזבח ראוי הוא להקרבה.
כה) וכן אין אוכלין קדשים והמזבח פגום [-בשעה שהמזבח פגום], שנאמר 'ואכלוה מצות אצל המזבח'. והוא הדין לקדשים קלים, שאין אוכלין אותן בירושלים והמזבח פגום, עד שיבנה.