ו) כיצד עושין את הציצית, מתחיל מזוית של טלית שהיא סוף החלק הארוג, ומרחיק ממנה לא יותר על שלש אצבעות למעלה לכיוון אמצע הבגד, ולא פחות מקשר גודל, ומכניס שם ארבעה חוטין, וכופלן באמצע, נמצאו שמונה חוטים משולשלין תלויין מן הקרן. ואורך החוטים השמונה, אין פחות מארבע אצבעות, ואם היו יותר על כן, אפילו אמה או שתים, כשרין. וכל האצבעות שיעורן באצבע גודל. ויהיה אחד משמנה החוטים חוט תכלת, והשבעה לבנים.
ז) ולוקח חוט אחד מן הלבן, וכורך בו כריכה אחת על שאר החוטין בצד הבגד, ומניחו, ולוקח חוט התכלת וכורך בו שתי כריכות בצד כריכה של לבן, וקושר. ואלו השלש כריכות הם הנקראין חוליא, ומרחיק מעט, ועושה חוליא שניה בחוט של תכלת לבדו, ומרחיק מעט, ועושה חוליא שלישית. וכן עושה עד חוליא אחרונה, שהוא כורך בה שתי כריכות של תכלת וכריכה אחרונה של לבן, מפני שהתחיל בלבן מסיים בו, שמעלין בקודש ולא מורידין. ולמה יתחיל בלבן, כדי שיהא סמוך לכנף מינה של הכנף, והיינו לבן, ועל דרך זה הוא עושה בארבע הכנפות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
