יט. אותם המבשלים דגים בפורין של גוי, צריך שיניח ישראל את הקערה שהדג בתוכה בזה הפורין על האש במקום ששם תתבשל, ולא סגי להכניסה מעט ע"י ישראל והגוי ידחוף אותה להכניסה במקום הראוי, ואם עשה כן הדג אסור משום בש"ג. וכן כשעושין בקלאוו"א שהוא רקיקין דקין עשויין מקמח הנלוש בחמאה ומניחים בתוכם סוכ"ר ולוזים כתושים, ומניחים אותם בקערה ומכניסין אותה בתוך הפורני, שצריך שיכניסה ישראל ויניחנה במקום הראוי ולא יסירנה הגוי, כי זה אין לו דין אפיה בתנור, אלא דין בשולי גוים דזה אינו נאפה אלא מתבשל:
כ. אף על גב דקיימא לן מליח או כבוש הרי הוא כמבושל, מכל מקום באיסור בשולי גוים לא גזרו על המלוח והכבוש, ולכן אם מלח או כבש הגוי מותר, והוא הדין המעושן, שאם בישלו הגוי ע"י עישון מותר, יען כי המעושן בדין בשולי גויים הוא בעיא בתלמוד ירושלמי דלא אפשיטא, וכיון דבש"ג הוא מדרבנן, פסקו הפוסקים להתיר.
