יא) גמרו מלאכול, מסלקין את השולחן, ומכבדין [-מטאטאים] את המקום שאכלו בו, ואחר כך נוטלין את ידיהם במים אחרונים, שמא ישיירו שם פירורין שיש בהן כזית, שאסור להלך בהן ולרחוץ עליהן. אבל פירורין שאין בהן כזית, מותר אפילו לאבדן ביד:
יב) הביאו להם מים לנטילה, כל שמברך ברכת המזון הוא נוטל ידיו תחלה, כדי שלא ישב הגדול וידיו מזוהמות עד שיטול אחר, ושאר הסועדין נוטלין ידן בסוף, זה אחר זה. ואין מכבדין בדבר זה, שאין מכבדין בידים מזוהמות, ולא בגשרים, ולא בדרכים, אלא בפתח הראוי למזוזה ובשעת כניסה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
