ב) המחשב בזמן עשיית אחת מארבע העבודות, או בכולם, לאכול כזית מדבר הראוי לאכילה בחוץ, וכזית למחר, ונמצא שחשב מחשבת חוץ למקומו ומחשבת חוץ לזמנו, או שחשב לאכול כזית למחר וכזית בחוץ, או כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, או כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, הרי הקרבן פסול, ואינו פגול, לפי שלא היתה כאן מחשבת חוץ לזמנו לבדה. וכן אם עירב המחשבה של חוץ למקומו בהקטרה, הרי זה פסול, ואינו פגול.
ג) חשב לאכול או להקטיר כחצי זית במחשבת המקום [-חוץ למקומו], ולאכול או להקטיר כזית במחשבת הזמן [-חוץ לזמנו], הרי זה פגול, בין שהקדים מחשבת כזית בין שאיחר אותה, לפי שאין חצי זית של מחשבת חוץ למקומו חשוב אצל כזית של מחשבת חוץ לזמנו, ונחשב הדבר כאילו היתה כאן רק מחשבת חוץ לזמנו, והקרבן פיגול.
