ז) המקריב מנחה, וחשב מחשבת זמן בשעת קמיצה, אבל לא בשעת ליקוט הלבונה, או שחשב מחשבת הזמן בשעת ליקוט הלבונה אבל לא בשעת קמיצה, הרי זו פסולה, ואינה פגול, עד שיחשב מחשבת הזמן בכל המתיר, שהוא הקומץ עם הלבונה, בשעת קביצת הקומץ וליקוט הלבונה, או בשעת נתינת שניהן בכלי, או בשעת הולכתן, או בשעת זריקתן, שאלו הן ארבעת העבודות המכשירות את המנחה.
ח) חשב בשעת הקטרת הקומץ שיקטיר הלבונה למחר, אינה פגול, שאין הקטרה אחת מפגלת הקטרה אחרת, וכן אם הקטיר הלבונה לבדה, או הקומץ לבדו, והוא מחשב באותה שעה לאכול שירים [-שיירי המנחה] למחר, הרי זו פסולה, ואינה פגול, שאין מפגלין בחצי מתיר [והקומץ לבדו או הלבונה לבדה היא חצי מתיר בלבד]. אבל אם הקטיר את הקומץ לבדו, וחשב שיקטיר לבונה למחר, ואחר כך הקטיר הלבונה וחשב שיאכל השירים למחר, הרי זה פגול. שהרי פשטה מחשבת זמן בכל המנחה, כיון שגם בהקטרת הקומץ וגם בהקטרת הלבונה חשב מחשבת חוץ לזמנה.
