ה) העושה מצוה ולא בירך, אם זו מצוה שעדיין עשייתה קיימת, מברך אחר עשייה, ואם דבר שעבר הוא, אינו מברך. כיצד, הרי שנתעטף בציצית או שלבש תפילין או שישב בסוכה, ולא בירך תחלה, חוזר ומברך אחר שנתעטף 'אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית', וכן מברך אחר שלבש 'להניח תפילין' ואחר שישב 'לישב בסוכה', וכן כל כיוצא באלו:
ו) אבל אם שחט בלא ברכה, אינו חוזר אחר שחיטה ומברך 'אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה', וכן אם כסה הדם בלא ברכה, או הפריש תרומה ומעשרות, או שטבל ולא בירך, אינו חוזר ומברך אחר עשייה, וכן כל כיוצא בזה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
