פרק כ א וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ית בַּֽחֲמִשִׁי֙ בֶּֽעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ בָּ֧אוּ אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהוָ֑ה וַיֵּֽשְׁב֖וּ לְפָנָֽי׃ ב וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ג בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֞ר אֶת־זִקְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲלִדְרֹ֥שׁ אֹתִ֖י אַתֶּ֣ם בָּאִ֑ים חַי־אָ֨נִי֙ אִם־אִדָּרֵ֣שׁ לָכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ד הֲתִשְׁפֹּ֣ט אֹתָ֔ם הֲתִשְׁפּ֖וֹט בֶּן־אָדָ֑ם אֶת־תּֽוֹעֲבֹ֥ת אֲבוֹתָ֖ם הֽוֹדִיעֵֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק כ (א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לגלות יהויכין מלך יהודה, בַּחֲמִשִׁי – בחודש החמישי, הוא חודש אב, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, והוא היום שבו היה עתיד בית המקדש להחרב לאחר כמה שנים [כי בית המקדש הוצת בתשעה באב לפנות ערב, ועיקר השריפה והחורבן היו בעשירי באב], בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל הרשעים, לִדְרֹשׁ אֶת ה', כי רצו לבקש מה' שלא יחריב את בית המקדש, וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי.
(ב) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.
(ג) בֶּן אָדָם, דַּבֵּר אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים – וכי אתם באים באמת לדרוש את ה' וללמוד את דרכיו כדי ללכת בהם, והרי אין כוונתכם לכך, אלא באתם רק לבקש על בית המקדש שלא יחרב, ולכן, חַי אָנִי [-לשון שבועה] אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם לשמוע את בקשתכם, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
(ד) וכיון שלא באו אליך לדרוש את ה' באמת, מצד שאתה נביא, הרי ודאי באו אליך כדי שתשפוט אותם על פי חוקי התורה, ועל כך אומר לו, הֲתִשְׁפֹּט אֹתָם, הֲתִשְׁפּוֹט אותם שלא בתורת נביא אלא מצד היותך בֶּן אָדָם, על פי שכלך ועל פי ידיעתך בתורת ה', ואם כן אֶת תּוֹעֲבֹת אֲבוֹתָם הוֹדִיעֵם, שכבר אבותיהם סרו מדרך ה'.
