משנה ח: לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַגּוֹי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ. וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ, עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר, מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
משנתנו עוסקת בדיני יין של גוי, האסור כדין יין נסך, ומבארת מאיזה שלב בעשיית היין נאסר הוא במגע הגוי:
לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַגּוֹי – מותר לקנות מגוי גת של ענבים שבעט ודרך הגוי את ענביה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא – הגוי נוֹטֵל ענבים בְּיָדוֹ ממש וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ – למקום שבו מתקבצים הענבים בערימה, ואף על פי שכבר התחיל היין לזוב מהענבים בשעת הדריכה, וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד היין לַבּוֹר, שבו מתקבץ היין הזב מהגת. ואם כבר יָרַד היין לַבּוֹר, אם נגע הגוי במַה שֶּׁבַּבּוֹר, הרי הוא אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר [אמנם דין זה הוא רק למשנה ראשונה, ואין ההלכה כן, אלא כיון שהתחיל היין לזוב מהענבים ולהימשך מחלקה העליון של הגת לחלקה התחתון, נחשב הוא כיין, ונאסר במגע הגוי].
