ל מְֽאוֹר־עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם׃ לא אֹ֗זֶן שֹׁ֭מַעַת תּוֹכַ֣חַת חַיִּ֑ים בְּקֶ֖רֶב חֲכָמִ֣ים תָּלִֽין׃
֍ ֍ ֍
(ל) מְאוֹר עֵינַיִם – אדם הרואה בעיניו את הדבר הטוב המאיר לו, יְשַׂמַּח לֵב – דבר זה ישמח את הלב בעצמו, ששם משכן כוחות הנפש, ומשם תוצאות חיים לכל הגוף. אבל מי שרק ישמע באוזניו שְׁמוּעָה טוֹבָה, ולא יראה אותה בעיניו, הרי שמועה זו רק תְּדַשֶּׁן עָצֶם, כלומר, תחזק את כוחות הגוף ובנינו, אך לא תשמח את הלב.
(לא) ועל פי זה מוסיף ואומר, אֹזֶן השֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים, לא תסתפק בשמיעה לבד, שהיא פחותה מראיה, אלא בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין, כדי שיראה האדם תמיד את החכמים ואת מעשיהם, וילמד מהם ארחות חיים, כי ראיית העין גדולה ועדיפה משמיעת האוזן.
