לו וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִשְׁפּ֥וֹט אֶֽת־אָהֳלָ֖ה וְאֶת־אָֽהֳלִיבָ֑ה וְהַגֵּ֣ד לָהֶ֔ן אֵ֖ת תוֹעֲבֽוֹתֵיהֶֽן׃ לז כִּ֣י נִאֵ֗פוּ וְדָם֙ בִּֽידֵיהֶ֔ן וְאֶת־גִּלּֽוּלֵיהֶ֖ן נִאֵ֑פוּ וְגַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶן֙ אֲשֶׁ֣ר יָֽלְדוּ־לִ֔י הֶֽעֱבִ֥ירוּ לָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ לח ע֥וֹד זֹ֖את עָ֣שׂוּ לִ֑י טִמְּא֤וּ אֶת־מִקְדָּשִׁי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּֽלוּ׃ לט וּֽבְשַׁחֲטָ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ לְגִלּ֣וּלֵיהֶ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶל־מִקְדָּשִׁ֛י בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לְחַלְּל֑וֹ וְהִנֵּה־כֹ֥ה עָשׂ֖וּ בְּת֥וֹךְ בֵּיתִֽי׃
֍ ֍ ֍
(לו) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, בֶּן אָדָם, הֲתִשְׁפּוֹט אֶת אָהֳלָה וְאֶת אָהֳלִיבָה, כלומר, אם תרצה לשפוט אותן בעצמך, וְהַגֵּד לָהֶן בבירור אֵת כל תוֹעֲבוֹתֵיהֶן, ואז תוכל לראות כי משפטי ה' צדקו.
(לז) כִּי נִאֵפוּ, וזהו חטא גילוי עריות, וְדָם בִּידֵיהֶן, וזהו חטא שפיכות דמים, וְאֶת גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ – עבדו עבודה זרה, וְגַם אֶת בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ לִי, שהקדישום לשם ה' וללימוד תורה [ולכן הם נחשבים כמי שנולדו לה'], הֶעֱבִירוּ לָהֶם לְאָכְלָה – העבירו באש לשורפם לשם עבודה זרה.
(לח) עוֹד זֹאת עָשׂוּ לִי, טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא – באותו יום ששרפו את בניהם לעבודה זרה, באו להקריב קרבן בבית המקדש, כדי לחלל את המקדש, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ, כי כיוונו שיהיה אותו היום דוקא ביום השבת, ונמצא שפגמו בשלש הקדושות שיש בעולם, ששרפו את הבן המוקדש ללימוד תורה, שזו הנפש הקדושה, וחיללו את בית המקדש שהוא המקום הקדוש, ועשו כן ביום השבת שהוא הזמן הקדוש.
(לט) וּבְשַׁחֲטָם אֶת בְּנֵיהֶם לְגִלּוּלֵיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא לְחַלְּלוֹ, וכפי שהתבאר שבאו באותו יום להקריב קרבן בבית המקדש, וְהִנֵּה כֹה עָשׂוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי – הרי זה כאילו עשו את המעשה עצמו של הריגת הבנים לשם עבודה זרה בתוך בית המקדש, שזו התועבה הגדולה ביותר שניתן לעשות.
