(י) וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַֽעֲל֣וֹת הָֽעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָֽרְכֽוֹ׃ (יא) וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי־רָאִיתִי֩ כִֽי־נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵֽעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹֽא־בָ֨אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶֽאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃ (יב) וָֽאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵֽרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י ה֖' לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַֽעֲלֶ֖ה הָֽעֹלָֽה׃ (יג) וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת ה֤' אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין ה֧' אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃ (יד) וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹֽא־תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ ה֨' ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ ה֤' לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־צִוְּךָ֖ הֽ'׃
֍ ֍ ֍
(י) וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה, קודם שהספיק להקריב גם את השלמים, וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל בָּא, וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ לְבָרְכוֹ.
(יא) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אל שאול, מֶה עָשִׂיתָ, והלא הוריתי לך שלא תעשה דבר עד בואי אליך. וַיֹּאמֶר לו שָׁאוּל את ארבע ההתנצלויות שהתבארו לעיל, א. כִּי רָאִיתִי כִי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי, ב. וְאַתָּה לֹא בָאתָ לְמוֹעֵד הַיָּמִים, בתחילת היום השביעי, ג. וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ, והרי הם קרובים מאד, (יב) וָאֹמַר בליבי, עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל, וּפְנֵי ה' לֹא חִלִּיתִי, ד. ואף על פי כן, וָאֶתְאַפַּק – נמנעתי מלהלחם בהם אלא המתנתי לך, וָאַעֲלֶה הָעֹלָה – ורק הקרבתי את הקרבנות, וסברתי שלגבי זה לא הורית לי להמתין לך, אלא רק לגבי המלחמה.
(יג) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל, במה שחשבת להתחכם על דברי ה', באמת נִסְכָּלְתָּ – נהגת בסכלות בכך שלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ, כי היה לך לקיים בשלימות את דברי הנבואה שאמרתי לך, כי היה זה נסיון מאת ה' לראות את הנהגתך, ועתה הפסדת בכפליים, כי אם היית עומד בנסיון, כִּי עַתָּה הֵכִין ה' אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם, והיו גם בניך אחריך מולכים לעולם על ישראל, ועתה לא יהא כן.
(יד) וְעַתָּה, לא רק שבניך לא ימלכו אחריך, אלא גם מַמְלַכְתְּךָ בעצמך לֹא תָקוּם, אלא תינתן לאיש אחר, בִּקֵּשׁ ה' לוֹ אִישׁ אחר, שיהא כִּלְבָבוֹ וימשך אחרי רצונו, וַיְצַוֵּהוּ ה' לְנָגִיד עַל עַמּוֹ, וזה עונש על הנהגתך, כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ ה'.
